Copying Down

שאלות ותשובות


למה אני לא סגור על הנטייה המינית שלי?

פעמים וההתלבטות נובעת מקונפליקט, מתח, בין הרגשות שלך לרצונות שלך, או לדרך בה גדלת וחונכת. פעמים ולמתח זה מתלווה בהתנסויות מיניות
ורומנטיות שרק הגבירו את הבלבול שלך. פעמים רבות הבלבול משפיע על התחושות, ומביא ללחץ גובר, חרדה רבה ועוד. הלחץ והחרדה רק גורמים לבלבול רב יותר, וכך נוצר מעגל של לחצים, שמביא לשיתוק, דיכאון ומצוקה. הדרך לצאת ממעגל זה נעוצה בידע נכון, כזה שמתיר את הספקות ועוזר להבין מה עובר עלי, מה נכון לי ולאן עלי ללכת.


מה ההבדל בין נטייה מינית לזהות מינית?

המושגים הללו נמצאים בתקשורת, בספרות ובמדע, ולרוב נתפסים כזהים. אך יש הבדל ביניהם: נטייה מינית היא משיכה רגשית או מינית שטבועה באדם ולפי המדע היא ככל הנראה מולדת. לעומתה, הזהות המינית היא האופן בו אדם מזדהה או משתייך חברתית, ביחס לאותה נטייה. 
לכן, העובדה שאדם הוא בעל נטייה הומוסקסואלית, לא אומרת שהוא יאמץ זהות הומוסקסואלית, ואולי יבחר להתאים את אורח חייו לציפיות ההטרוסקסואליות וישדר כלפי חוץ זהות הטרוסקסואלית, כולל זוגיות עם בן או בת הזוג מהמין השני. 
לאחר שאדם מכיר בזהותו המינית, הוא יעבור כמה שלבים עד לפיתוח זהות הומוסקסואלית. ראשית, פיתוח עמדה חיובית כלפי אותה נטייה. אחר כך חיזוק הקשר עם בני הקהילה הגאה או מוסדותיה. מכאן ההמשך יהיה בדרך כלל התחלת הליך של יציאה מהארון עד שלבסוף כלל היבטי העצמי של האדם חיים בהרמוניה עם הנטייה. בכך בה לידי השלמה הליך שתחילתו נטייה מינית וסופו זהות מינית.

*מבוסס על טקסט בנושא "נטייה מינית וזהות מינית – מה ההבדל?" מאתרו של ד"ר איל זק ובאישורו


מה הוא מקורה של הנטייה המינית?

מפתיע ככל שזה ישמע, המדע עד היום אינו יודע מה מקור הנטייה המינית שדל האדם. הכוונה לכל נטייה מינית, כולל ההטרוסקסואלית. למרות שהדבר מדובר רבות, ולמרות שישנן תיאוריות בעניין, עדיין לא ניתן לדבר על תיאוריה מקיפה היכולה לתת הסבר מספק לתופעה. 
מה כן ידוע? שמדובר בסקלה, שלא ניתן באמצעים שונים לשנות את הנטייה ושנטייה זו לא שונה מנטייה הטרוסקסואלית והיא לא תוצאה של פגם שהתבגרות המינית.

*ניתן לקרוא עוד על הידע על מקור הנטייה והשלכותיו בטיפולים במאמר מאת זאב שביידל הנמצא באתר תחת מחקרים וידע מקצועי.


מה הוא טיפול המרה?

טיפול המרה (אנגלית: Conversion Therapy) הוא טיפול עם יעד ברור וספציפי – שינוי הנטייה המינית מהומוסקסואליות אל מקום הטרוסקסואלי יותר על הסקאלה. הטיפולים מתקיימים הן ביחיד הן בקבוצות, והמחנה המשותף שלהם הוא הגדרת הנטייה המינית כדבר אותו יש לרפא. הדרכים בהם 'מטפלים' בנטייה המינית בטיפולים אלו מגוונים. יש טיפולים פיזיים, בהם פחות נהוג לטפל היום. גם בקרב הפרקטירות ה'קונבנציונליות' יש מגוון, משיטות התנהגתויות עד שיטות פסיכואנליזות. יש להדגיש: העובדה שהטיפול הוא טיפול מוכר ומאושר במגוון רחב של נושאים אחרים, אין פירוש הדבר שלא מדובר בטיפול המרה או בפרקטיקה שמסכנת את המטופל. פעמים רבות המצב הפוך, ומטפל מיומן מסוגל לפצוע ולבצע נזק רב יותר על ידי שיטות מוכרות שבידם להזיק ולפגוע בנפש אף יותר. משל הדבר למנתח שמנתח ניתוח רשלני עם סכין חד פעמית או עם איזמל מנתחים. פוטנציאל הנזק של האחרון גבוהה בהרבה מהראשון.
אם כן, אז איזה טיפול כן תקין?
כל טיפול שמקבל את הנטייה כמצב נתון ולא כמצב אותו יש לשנות במהלך הטיפול. כמובן, בתקופות ובגילאים מסוימים הנטייה יכולה להיות רחוקה מהישג יד, וטיפול יכול להציב לעצמו כיעד להגיע לשקט פנימי ולהבין טוב יותר מה היא הנטייה של האדם, אך יש להדגיש שפעמים וטיפולי המרה מוסווים תחת שמות כמו 'בירור הנטייה מינית', והדרך הפשוטה להבין האם מדובר בבירור אמיתי או בטיפול המרה הוא האם המטפל מקבל את ההומוסקסואליות כנטייה לגיטימית. 
טיפול לגיטימי שכן מתייחס לנטיה המינית, לובש לרוב שתי צורות. הראשונה היא עזרה בקבלה עצמית וליווי של הליך היצאה מהארון אל מול הסביבה הקרובה והרחוקה. השנייה היא ליווי של מטופל שלא בשל לצאת מהארון ועזרה ומתן סעד לחיים בתוך הארון.


האם טיפולי המרה עובדים?

ראשית יש להדגיש שטיפולי המרה אינם יעילים ואף מזיקים, ובמדור המחקרים ניתן לראות כמה מחקרים שמצביעים על כך. כל היא גם עמדתם של ארגוני
הבריאות המובילים בישראל. אם כן, מה הם אותם 'הצלחות' שלרוב מגויסות לטובת מטפלי ההמרה? ניתן לחלק אותם לשלושה:

1.    שקרים. מדובר בתעשייה של ממש, של אנשים שמשקרים לגבי הצלחתם את הטיפול. פעמים והשקרים נעשים בפנים גלויות, אך לרוב תחת שם בדוי וזהות שלא ניתן לאמתה. לאחרונה מי שעמד בראש איגוד הארגונים העוסקים בהמרה בארה"ב הכה על חטא על תפקידו בתעשייה זו, ניתן לקרוא על כך כאן

2.    סימון יעד מטעה. פעמים ומסמנים יעד מסוים שבמבט ראשון נראה כמעיד על הצלחה, אך במבט מעמיק מדובר במניפולציה. דוגמא לכך היא הצבת החתונה כיעד, ועמידה בו כהצלחה. כביכול אדם שנישא לבן המין השני מעיד על שינוי שהתחולל בתוכו אשר אפשר לו לעשות זאת. אך מדובר בהטעיה: אין קשר בין פעילות מינית, קל וחומר פעילות חברתית שלאו דווקא מעידה על פעילות מינית, לבין הנטייה עצמה. אדם אחר טיפול יכול להיות תחת שכנוע עצמי מספיק עמוק עד שיתחתן עם בן המין השני. 

3.    ביסקסואליות מוכחשת. פעמים וביסקסואלים מוצגים כאנשים אשר עברו שינוי בנטייה המינית. עניין זה מתחלק לשתיים: פעמים ומטפלים לוקחים מקרים של ביסקסואליות, ומציגים אותם כמקרים של שינוי נטייה מינית מהומוסקסואליות אל הטרוסקסואליות, כשלרוב אין שינוי של ממש אצל המטופל. מקרה אחר של הטעיה הוא ביסקסואל שמגיע לטיפול כאשר הוא משוכנע שהוא הומוסקסואל, אך במהלך הטיפול הוא נזכר ומציף חוויות מגוונות יותר של הנטייה המינית. 
לסיכום, טיפולי המרה אינם עובדים ונטייה מינית לא יכולה לעבור שינוי בחדר הטיפולים. פעמים ומטפלים מציבים יעדים מוטעים, משקרים או אינם מדייקים כדי לשנע שהטיפול שהם מציעים יעיל.


מה הנזק שטיפולי המרה יכולים לגרום?

במדור הסיפורים האישיים ניתן לראות עדויות של אנשים שניזוקו מטיפולים אלה. כאמור, טיפולים אלה אינם יעילים ואם כן, הנזק הראשון והמיידי הוא כלכלי. טיפולים אלה לרוב עולים מאות שקלים למפגש, ונערכים זמן רב. מדובר על הוצאה כספית לא פשוטה, וניצול תמימותם ולהיטותם של המטופלים להשתנות בשביל הון במרמה. אך ישנם נזקים ישירים ועקיפים גם בתחום בריאות הנפש. טיפולים שנוקטים בקו התנהגותי מסוגלים ליצור ניכור בין האדם לבין נטייתו, וטיפולים מהתחום הפסיכואנליטי יש בידם להפנות יותר ויותר כוחות בנפש המטופל נגד עצמו. לבסוף, מדובר בהשקעה לא פשוטה ביצירת נזק ארוך טווח בתחום הנפשי במקום השקעה, כספית וזמנית, בקבלה עצמית וטיפול שמביא להשלמה עצמית. 

האם יש חובה דתית ללכת לטיפולי המרה?

כאמור, טיפולי המרה אינם עובדים, לכן אין מצווה או חובה ללכת אליהם על פי ההלכה. יתר על כן, כמה רבנים התייחסו לנזק הפוטנציאלי הגלום בטיפולים אלה ולכן אסרו אותם, על כך ניתן לקרוא במדור ההלכתי.