ראשית יש להדגיש שטיפולי המרה אינם יעילים ואף מזיקים, ובמדור המחקרים ניתן לראות כמה מחקרים שמצביעים על כך. כל היא גם עמדתם של ארגוני הבריאות המובילים בישראל. אם כן, מה הם אותם 'הצלחות' שלרוב מגויסות לטובת מטפלי ההמרה? ניתן לחלק אותם לשלושה:

1. שקרים. מדובר בתעשייה של ממש, של אנשים שמשקרים לגבי הצלחתם את הטיפול. פעמים והשקרים נעשים בפנים גלויות, אך לרוב תחת שם בדוי וזהות שלא ניתן לאמתה. לאחרונה מי שעמד בראש איגוד הארגונים העוסקים בהמרה בארה"ב הכה על חטא על תפקידו בתעשייה זו, ניתן לקרוא על כך כאן: https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.7856160

2. סימון יעד מטעה. פעמים ומסמנים יעד מסוים שבמבט ראשון נראה כמעיד על הצלחה, אך במבט מעמיק מדובר במניפולציה. דוגמא לכך היא הצבת החתונה כיעד, ועמידה בו כהצלחה. כביכול אדם שנישא לבן המין השני מעיד על שינוי שהתחולל בתוכו אשר אפשר לו לעשות זאת. אך מדובר בהטעיה: אין קשר בין פעילות מינית, קל וחומר פעילות חברתית שלאו דווקא מעידה על פעילות מינית, לבין הנטייה עצמה. אדם אחר טיפול יכול להיות תחת שכנוע עצמי מספיק עמוק עד שיתחתן עם בן המין השני.

3. ביסקסואליות מוכחשת. פעמים וביסקסואלים מוצגים כאנשים אשר עברו שינוי בנטייה המינית. עניין זה מתחלק לשתיים: פעמים ומטפלים לוקחים מקרים של ביסקסואליות, ומציגים אותם כמקרים של שינוי נטייה מינית מהומוסקסואליות אל הטרוסקסואליות, כשלרוב אין שינוי של ממש אצל המטופל. מקרה אחר של הטעיה הוא ביסקסואל שמגיע לטיפול כאשר הוא משוכנע שהוא הומוסקסואל, אך במהלך הטיפול הוא נזכר ומציף חוויות מגוונות יותר של הנטייה המינית.

לסיכום, טיפולי המרה אינם עובדים ונטייה מינית לא יכולה לעבור שינוי בחדר הטיפולים. פעמים ומטפלים מציבים יעדים מוטעים, משקרים או אינם מדייקים כדי לשנע שהטיפול שהם מציעים יעיל.